הגסטאפו – מכונת הטרור הנאצית

גסטאפואדוארד קרנקשו, גסטאפו (עברית: דוד ליאור), הוצאת דשא, 1961

ספרון קטן זה מאת הסופר והפרשן המדיני הבריטי אדוארד קרנקשו "חושף לראשונה את מעלליו ותולדותיו [של הגסטאפו] ומסיר הלוט מדמויות מעצביו של הגוף האימתני ביותר בתולדות האנושות – גוף מאורגן בתבונה אנושית למטרות השמד ואימה אל-אנושיים".

הספר ראה אור לראשונה באנגליה בשנת 1956 (Edward Crankshow, Gestapo).

המחבר מציין כי מבין גופי הטרור שפעלו ברייך השלישי, ביקש לחקור דווקא את הגסטאפו משום שבו "ניתן לראות דוגמה קיצונית לאותה מבוכה מכוונת שעטפה כבמסך-עשן את כל פעולות הזוועה של הרייך השלישי".

הגסטאפו הוא שם קיצור למשטרה החשאית של המדינה – Geheime Staats Polizei, אשר הוקם על ידי הרמן גרינג באפריל 1933. בתחילה היה הגסטאפו מחלקה של המשטרה הפוליטית הפרוסית אשר פעלה מבניין ברחוב פרינץ אלברכט בברלין (Prinz-Albrecht-Straße).

הגסטאפו הועלתה למעמד חוקי ב-10 בפברואר 1936 והיא הועמדה מעתה מעל לכל חוק. נקבע כי אין לערער על החלטות הגסטאפו, משמע, כל אזרח שנפל לידי הגסטאפו חסומה לפניו הדרך לערעור בפני בית משפט. הגסטאפו הייתה רשאית לזרוק כל אדם למעצר מונע – למחנה ריכוז.

לאחר סקירה תמציתית של מנגנוני הרשע והרצח ברייך השלישי, הסופר מסיק: "בכל חברה מודרנית ימצאו אנשים ונשים, אשר בהשתחררם מכל מעצורים ינהגו כחיות טרף כלפי אנשים דומים להם. אולם במאה העשרים קרה שבגרמניה וברוסיה הגיעו אנשים כאלה לשלטון מלא. ובגרמניה נמסר שלטון מלא לפסיכופטים ולאספסוף פושעים, בהשתחררם מכל מעצור. שיטת החינוך בגרמניה שהעלתה לשיא את עיקרון המשמעת המוחלטת… עודדה כאחד פירוק כל אחריות למעשי הפרט".

באשר למוטיבציה של הגרמנים להשמיד יהודים, כותב קרנקשו: "הנטייה שהשתרשה בלב הגרמנים לראות ברוסים וביהודים נחותי דרגה, סייעה להשלים את הרצח ההמוני".

שינוי גודל גופנים
ניגודיות