כיבוש יפו, המנוסה ההמונית

מתוך הספר: חיים לזר, כיבוש יפו, תל אביב, 1981 

המנוסה ההמונית

חיים לזר, כיבוש יפו

ביום ב' בבוקר נערך בבית הספר "אליאנס" מיפקד של הכוחות הלוחמים. גדעון בחר מתוכם את החיילים הוותיקים והמנוסים ביותר. הוא חילק את האנשים לשלוש יחידות, שעל כל אחת מהן הוטל תפקיד אחר: יחידת חבלנים צויידה בחומרי נפץ לשם פיצוץ עמדותיו של האויב. יחידת חיפוי נצטוותה להגן עליה באש. יחידת קרב קיבלה הוראה לכבוש את העמדות ההרוסות.

היו כמה בליטות בחזית. היו כמה עמדות מבוצרות שחסמו את דרך ההתקדמות. היה יסוד להניח שאם ייהרסו עמדות אלה בחומרי נפץ וייכבשו בסערה, תיפרץ פרצה שבעדה אפשר יהיה להוסיף ולהתקדם.

הוחלט להתקדם לעבר תחנת הרכבת ולנסות לאגף את האויב ולהתקיפו מן העורף.

החבלנים יצאו חלוצים לפני המחנה, כשהם מצויידים בפחים מלאים חומרי נפץ. הם הגיעו עד לחומה של תחנת הרכבת ופוצצו אותה. חיל הרגלים התקדם בעקבותיהם ותפס עמדות נוחות לצרכי הסתערות.

אך האויב עמד על המשמר. טנקים בריטיים ומקלעי שפאנדאו ערביים כיסו את כל שטח הקרבות באש צולבת. הפעם הזאת הפעילו הבריטים גם נשק אנטי-טנקי. כל שעל אדמה עלה בדם.

על החבלנים הוטל התפקיד שבכל צבא סדיר ממלא אותו חיל התותחנים מעמדותיו מאחורי קווי החזית. אך כאן נקראו העוסקים בפעולת הריכוך לצעוד לפני המחנה, ואפילו לפני הלוחמים מהקו הראשון.

לרעם המרגמות וטירטור מכונות היריה נלוו עתה קולות נפץ אדירים – אך לא נוצרה שום אפשרות של התקדמות בעומק. אחר מאמצים רבים נתברר כי רק עמדה אחת של האויב נהרסה.

קונוס וג'קסון עם המשוריין נשלחו לסייע לקקטוס, שעמד בראש המתפרצים. הם מצאו את קקטוס ואחת היחידות שלו חוסים בבית הרוס ללא אפשרות של תנועה. כל הרחוב היה נתון באש. קקטוס ביקש מהם שיביאו שקי חול, בכדי שיוכל להקים חומת מגן לרחבו של הרחוב, לחצות אותו ולהתקיף את העמדה הערבית הסמוכה מן האגף.

עוד הם מדברים, ורסיס חדר למשוריין ופצע את קונוס בעינו. המשוריין נסוג, וכעבור זמן קצר הגיע הזחל והביא את שקי החול המבוקשים. קקטוס, שקיבל חיפוי אש מרוכז, הצליח לבנות קיר של שקים ולחצות את הרחוב עם אנשיו. אותה שעה הגיע המשוריין הגדול, התייצב מול העמדה הערבית וראש קבוצה עוזי (בן-זאב יואל) הוציא את קנה ה"פיאט" בעד האשנב. אך הספיק לירות פגז אחד, פגע כדור בראשו ופצע אותו פצעי מוות. הוא מת כעבור יום.

המשוריין נסוג כדי להביא את הפצוע למקום מבטחים, אך הפגז פגע למטרה. קקטוס ואנשיו ניצלו את הפגיעה, הסתערו על העמדה וכבשוה.

אך לפני שהיה סיפק בידיהם להתבצר בה, פתח האויב בהתקפת-נגד נמרצת. התפתח קרב פנים אל פנים. ופעמים אחדות עברה העמדה מיד ליד.

יד האויב היתה על העליונה, כי לו היתה גישה נוחה למקום הקרבות. לעומת זאת לא יכלו הכובשים להביא תגבורת לעמדה, מפני שכל הדרכים אליה היו נתונות באש כבדה.

לא עבר זמן רב ונתברר כי אי אפשר להחזיק מעמד. יתר על כן: היתה צפויה סכנה ליחידה הכובשת שלא תוכל לסגת. מצבה נעשה קשה מרגע לרגע. היה חשש שהערבים יכתרוה ויחסמו בפניה את דרך הנסיגה.

הנסיגה היתה קשה לא פחות מן ההתקדמות. במאמץ אל-אנושי פרצה היחידה את דרכה חזרה, מאחורי מסך עשן. היא הצליחה לחזור לבסיסה ללא אבידות.

אותה שעה התחולל קרב קשה גם בגזרת רחוב זרח ברנט. חבלנים מצויידים בחומרי נפץ התקדמו לעבר "בית החנויות האדומות", כשהם נעזרים על ידי כוחות שריון. בגזרה זו הוטלו למערכה שני משוריינים והזחל אשר חזרו מגזרת קקטוס. תפקידם היה לתת חיפוי לחבלנים ולפרוץ את הקו ברגע שתישמע ההתפוצצות.

קונוס, עינו האחת חבושה, אך ידיו השתיים אוחזות בברן, וג'קסון התקדמו בראש השיירה, כשמשוריינם פולט אש בלי הפסק. החבלנים התקדמו לצדם צעד אחר צעד, דרך החצרות והבתים ההרוסים. הם היו מצווים על זהירות גדולה, כי בכל רגע עלול היה כדור לפגוע במטען חומר הנפץ שלהם ולרסקם.

קולות נפץ אדירים מילאו את החלל. רעם ההתפוצצויות והקירות המתמוטטים החריש אוזניים. קונוס וג'קסון החלו מנצלים את יתרון הפיצוץ ולהסתער קדימה. אך לפתע הופיעו בשני האגפים משוריינים בריטיים וחסמו את הדרך באשם.

לא היתה ברירה אלא לסגת. אך פגז פגע בזחל, ופגז נוסף קעקע קיר שנפל בחלקו על הזחל. הרחוב היה צר, ולא היתה אפשרות לנטוש את הזחל ולעקוף אותו. המשוריינים נמצאו במלכודת.

במשך שעתיים התנהל דו-קרב עקשני בין כוחות השריון של שני הצדדים. תחת מטר היריות עלה בידי בונדי לתקן את הזחל ולפנות את הדרך לנסיגה.

נתברר כי עלה בידי החבלנים לפוצץ כמה עמדות-משנה של האויב, אך אל העמדה העיקרית לא הגיעו.

הקרבות נמשכו שעות רבות, כמעט עד הערב. בכמה עמדות נסוג האויב תחת לחץ היחידות המסתערות. כמה עמדות נכבשו לזמן קצר, אך לפני שהכובשים הספיקו להתבצר בהן, ערכו הכוחות הערביים-בריטיים התקפות-נגד שבהן הפעילו נשק כבד, ואילצו את המתפרצים לסגת.

בערב נתברר כי גם ביום השני לקרבות לא נפרצה החזית. נתברר כי אין טעם בדבר לנסות לכבוש עמדה אחר עמדה ובית אחר בית. מערכת העמדות המשולבות של האויב סיכלה כל נסיון להתבב בעמדה בודדת כבושה. אי אפשר היה להחזיק בשטח הכבוש בלי גישה בטוחה אליו. וכל עוד היו דרכי הגישה נתונות לאש צולבת של שאר עמדות האויב, אי אפשר היה לכבוש כיבושים בני קיים. הכוחות המתפרצים עמדו בפני קיר אטום. פעם שניה ירד הערב, והסיכום היה דל ומאכזב.

אך אם ההתקפות בחזית לא נשאו עדיין פרי, הרי ההפגזה נתנה תוצאות למעלה מן המשוער. במשך יום ב' פלטו המרגמות מאות פגזים נוספים על יפו. משעה לשעה גברה ההפגזה, ומקורות בריטיים מסרו על אבידות קשות שנגרמו לערבים בכל חלקי העיר. פגז אחד פגע בריכוז של חיילים עיקריים וכחמישים מהם נהרגו או נפצעו.

ההפגזה שללה מכוחות האויב כל אפשרות של תנועה. היא אילצה אותם לבקש מחסה מפוקפק בבתים שלא יכלו לעמוד בפני פגיעה ישירה. היא ניתקה קווי טלפונים וחוטי חשמל ופוצצה צינורות מים.

ומעל לכל – היא הפילה אימה ופחד על תושבי העיר. שאון הקרב שנתחולל במרחק לא רב מהרחובות המרכזיים הגדיל את המבוכה.

אותו יום לבשה המנוסה ממדים המוניים. התושבים, ורבים מן הלוחמים, נמלטו בים וביבשה, ברכב וברגל.

הבריטים ניסו להרגיע את האוכלוסיה המבוהלת, אך מאמציהם עלו בתוהו. במקומות רבים הוצף הרחוב מים מהצינות שנתבקעו. בתים נפרצו ושימשו מטרה לשודדים. כלה שלטון בעיר הערבית.

הבהלה שלטה בכל. כל מי שעלה בידו למצוא כלי רכב נעל את ביתו ועסקו ויצא לדרך. התנועה היתה לסטיכיה. לא היה עוד כוח שיכול למנוע את התרוקנותה של העיר. המנוסה דבקה גם בתושבי הישובים הערביים בסביבה.

ביום השני של הקרבות הודיע רדיו קהיר כי כל אוניות הדיג המצריות ושאר ספינות קטנות גוייסו להעברת פליטים מיפו לפורט סעיד. אותו יום כבר הגיעו למצרים כמה ספינות מלאות פליטים מיפו, נשים וטף.

בו ביום הודיעה סוכנות "יונייטד פרס" מבירות כי הגיעה לשם אונית הפליטים הראשונה מיפו, והבורחים סיפרו שבהלה וחרדה נשתררו בעיר נוכח ההתקפה של אצ"ל.

וגם הבריטים היו מודאגים. המושל הבריטי של "מחוז לוד" הודיע לראש עיריית תל אביב שהצבא הבריטי ימנע בכוח את כיבושה של יפו. הוא איים שאם המוסדות היהודיים לא יפסיקו את התקפת אצ"ל, יתערב הצבא הבריטי.

יום קודם לכן ביקר הקונסול הצרפתי במטה הארגון וביקש לא לפגוע במוסדות הצדקה הצרפתיים ביפו. נציג הארגון הבטיח לו שאם יונף דגל צרפתי על בניינים אלה, יימנע הארגון מלפגוע בהם.

הבטחת הארגון שודרה אותו יום למוסדות הצרפתיים ביפו על ידי רדיו פריס.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות