מבצר עכו, מבוא

מבוא מתוך הספר: חיים לזר, מבצר עכו, מהדורה שניה, תל-אביב, תשכ"ב 

חיים לזר, מבצר עכו

מבוא

תמונה עגומה מאד מתגלית לעיני האיש המבקר היום במבצר עכו: מאות חולי רוח, עלובי-חיים ומוכי-גורל, שוכנו בתאי המבצר העתיק, ששימשו לפנים לכליאת לוחמי-חופש יהודיים. החצר הגדולה, שבה היו האסירים מבלים את שעות "הטיול" היומיומי ונושמים קצת אוויר צח, מחולקת היום על ידי קירות בטון גבוהים כל סימן וזכר למרטיריולוגיה של מאות לוחמים, ליסוריהם של מורדים במלכות ולוחמים בשלטון הזר – טושטש. מדפי הזוהר של מלחמת השחרור היהודית, שנכתבו בין כתלי בית הסוהר, לא נשאר זכר חיצוני.

דומה כאילו נמחקה הפרשה המפוארת. אך טועים אלה החושבים כי כמה קירות בטון ושכבת טיח וסיד יש בכוחם למחות את זכר העבר.

טועים המטשטשים, כשם שטעו אלה אשר חשבו כי כליאת לוחמים עבריים בין החומות העתיקות תדכא בהם את השאיפה לחרות, את הנכונות לקרב.

המבצר, שמיום בו נכלא בו זאב ז'בוטינסקי היה למגדלור בשביל הנוער העברי ולסמל מאבקו, מוסיף להאיר ולשלוח את קרני זהרו עד הפינות האפלות ביותר של תפוצת ישראל.

מבצר עכו חייב היה ליהפך לפנתיאון הגבורה היהודית, למקדש-מעט ולמצבת מלחמת החרות. בו צריך היה לרכז כל אשר לו וזכר בו למלחמת החרות, למען ישאבו הדורות הבאים עידוד ואמונה מן הקירות האפורים.

על כן בא הספר הזה, להזכיר לעם ישראל את מלחמתם היומיומית של מאות אסיריו על צלם האדם שבהם, על האמונה בנצח ישראל, על הגבורה שלא תדעך. הוא בא לספר על המלחמה העקשנית שהתנהלה נגד הכובש הזר בין כתלי מבצרו. הוא בא לספר כיצד בית הסוהר הפך לאולפן בו למדו מאות צעירי ישראל את תורת המלחמה של עם נדכא ומושפל למען חרות וקוממיות. הוא בא לתאר את פרשת הגבורה שנרקמה בין החומות – גבורה שמבחנה אינו לרגע, גבורה שאין די בה בהתלהבות המתלקחת ודועכת במהרה, אלא כרוכה היא במאבק יומיומי בתנאים קשים ובאווירה של התנוונות ובאלף צורות דיכוי והשפלה. הוא בא לספר על אלה שבין חומות המבצר צעדו לקראת המוות והעלו את גופם הצעיר קורבן עולה למען שחרור המולדת ושימשו שמן על מדורת המהפכה העברית. הוא בא לספר כיצד נפרצו החומות העבות האלה במבצע שידידים ואויבים כאחד ציינוהו כמעשה שאין לו תקדים בהעזתו, ושאולי יותר מכל מעשה גאולה אחר קעקע את אושיות השלטון הזר במולדת וערער את הפרסטיז'ה של הכובש.

אם לא הפך המבצר עצמו למצבת-עד, יהיו נא דפים צנועים אלה מצבה צנועה ליסורי עכו ולתפארת עכו.

חובה נעימה היא לי להודות לכל אלה מן האסירים אשר העמידו לרשותי את החומר היה דרוש לחיבור הספר הזה, אם בכתב ואם בעל-פה, ובייחוד למשפחת שטיינמן השכולה, שנתנה בידי את יומנו של צבי הי"ד, אשר חיבר בין חומות המבצר. במיוחד נתונה תודתי למנהל מכון ז'בוטינסקי, מר י. פעמוני, אשר העמיד לרשותי את החומר שנאסף במכון.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות