מסמכים על אודות הארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה

מסמך 59

הודעות האיגוד הצבאי היהודי על פעולות נגד אנשי ס.ס. בגיטו

ביום 11.2.43 בוצעה פעולה מזוינת בתחומי גיטו ורשה, שבה נורה ברחוב נאלבקי איש ס.ס. אחד. תוצג הוכחה עובדתית בצורת כלי-נשק מאוזר מקליבר 7.65. בפעולה נטלו חלק – אוטו, פרוס, פליקס.  (חתום) פרוס

 ביום 18.2.43 בוצעה פעולה מזוינת בתחומי גיטו ורשה, שבה נורו שני ז'נדרמים גרמנים. הוכחות עובדתיות בצורת מדים ואקדח אחד מטיפוס "פרבלום" ואחד "ויס" – מובאות. בפעולה נטלו חלק תשעה אנשים, וביניהם פאוול, רישארד, מונטה, פליקס, ארתור, יאנק, זינון, מיכאל.

פאוול¹

מארק: "מרד…", תעודה 32, עמודים 216-217. המקור: אצל צ. קטלינג. העתקים: אמה"י, אוסף האיגוד הצבאי היהודי.

1. פאוול פרנקל.

  

מסמך 60

דין וחשבון האיגוד הצבאי היהודי על פעולה נגד מלשינים

21 בפברואר 1943, שעה 20.25.

ביום 21.2. שנה זו בשעה 16.45 בוצעה פעולה נגד סוכני הגסטאפו שעמדו בשירותם.

א.       הפעולה מכוונת היתה בעיקר נגד אלופי המלשינים הפוליטיים, האישים:

1. ליאון (לולק) סקוסובסקי
2. פאוול ולודארסקי
3. ארק ויינטראוב
4. ה' מאנגל
5. לידיה ראדז'ייווסקה (אניא)

ב.       בפעולה נטלו חלק ארבעה לוחמים כצוות פנימי, ועוד שמונה כצוות חיצוני ושלושה כסיירים.

הפעולה נערכה בתחומי ההרס-אונטרקונפטס-פרוואלטונג ברחוב שווינטויירסקא ¹38. לנו לא היו אבידות. נלקח שלל אקדח אחד מטיפוס אף-אן 7.65 ושבעה כדורים, שהיה שייך לסקוסובסקי. תוצאותיה המדויקות של הפעולה תיקבענה בסיור של מחר ותימסרנה מיד לידיעתכם בדו"ח הבא².

1. תחום המברשתנים.
2. סקוסובסקי נפצע ועוד "פעל" אחר כך ב"צד הארי". מעורב היה בעסקה של "הוטל פולסקי" (ראה למעלה). הוא הומת בידי לוחמי המחתרת הפולנית.

מפקד הפעולה זיגמונד³

1. פאוול פרנקל 

מארק: "מרד…", תעודה 33, עמוד 217. המקור: לזר, שם, עמוד 214.

מסמך 61

תיאור של עד-ראייה בדבר השמדת בוגדים

ופעילות האיגוד הצבאי היהודי

16 באפריל (1943). השבוע יצא משלוח מטבנס ומשולץ. אצל טבנס התייצבו ארבע מאות איש מעל למספר שנדרש. כך הוכתרה בהצלחה הפרסומת בדבר פוניאטוב. שלשום נהרג בידי לוחמים מנהל ה"שופ" של האלמאן. בשערי הבתים הופיעו דברי פרשנות. כפי שאומרים, היה מתפקידו לפתות יהודים לנסיעה ובעבור זה הובטחה לו איגרת או כתב-הבטחה שלא יפגעו בו. בשולי הכרוז היתה אזהרה לכל מי שיסייע לגרמנים בדרך כלשהי בהשמדת יהודים. החתימה היתה: מחלקת הנקם. באותו זמן עצמו הופיעו ברחובות כרוזים רבים, שבישרו את שעת הנקם הממשמשת ובאה. כרוזים אלה הורו לגברים להיות נכונים, מכיוון שאולי היום או מחר תגיע השעה… אמנם עדיין לא הגיע הרגע הנכון, אבל למרבה הדאבה, השעה דוחקת ודחיה נוספת פירושה שגם קומץ קטן זה של שרידי היהודים יושמד. החתימה: קפיטן לאנצקי.

בימים אלה הוצאו להורג כמה אנשים שפעלו או שפועלים עדיין לרעת שאר הציבור. גזרי-דין כאלה מבוצעים בעקיבות שאינה יודעת רחם. כמה עובדות סייעו לי בהתלבטות הפנימית שלי במה שנוגע לפעולת המפלגה, שכן הייתי נתונה במבוכה רצינית אם אמנם פועלת איזו קבוצת לוחמים באמת ובתמים למען החירות, או שאין אלה אלא כנופיות פושעים רגילות, המנצלות סיסמה זו לביצוע מעשיהם השפלים.

לפני כמה ימים לעת ערב הוצא מדירתו שכן, בונה תנורים, שלא נמצא אצלו שום כסף. אמנם היה אדם זה בעל-מלאכה פשוט, אבל מכיוון שעסק בסירסור בחילופי מטבע זר, חשדו בו כנראה שיש ברשותו סכום כסף גדול. דרשו ממנו עשרים וחמישה אלף זהובים. מובן מאליו שבידי המסכן לא היה הסכום העצום הזה. כאשר היעדרו מן הבית נמשך זמן רב, מסר הבן ביום הרביעי את כל רכושם, כשמונת אלפים זהובים. האב שוחרר ולאחר חקירה נוספת בנוגע למצבו החומרי, הוחזר לו הכסף עוד באותו יום, עד הפרוטה האחרונה. מובן אפוא מאליו, שאין כאן מקום לדבר על מעשה שוד.

אמש נערך בגוש שלנו ערב שלנגל, וכל ההכנסה ממנו נועדה למשלוח חבילות לעניים ביותר לקראת חג הפסח הממשמש ובא. האולם מלא מפה לפה. לאחר קריאת יצירות רציניות, ניגש המחבר לחלק ההומוריסטי של התוכנית. פתאום נפתחו הדלתות ברעש. הצחוק קפא על שפתותינו, שכן לאולם חדרו ארבעה או חמישה גברים לובשי מסיכות ומזויינים באקדחים. "לפנות אל הקיר, ידיים למעלה" נשמעה פקודה קצרה. "לא להפנות את הראש, כי אירה". לאמיתו של דבר הייתי שקטה לגמרי. איני יודעת אם מערכת העצבים שלי כבר הורעלה על ידי המוראות שעברו עלי עד כדי כך, ששוב לא הגיבה כיאות על גירוי זה, או שבתת ההכרה מסרתי לעצמי חשבון, שבכל זאת אין אלה גרמנים. העיקר שנתמלאתי ציפייה ועקבתי בעניין אחר הנעשה. כאשר גבר עלי יצר הסקרנות והסיבותי קמעה את ראשי, הכרתי באחד מלובשי המסיכות מכיר שלי, אך לא הוספתי לחשוב על כך, שכן באותו רגע הגיעו לאוזני המלים הבאות שנאמרו בקול נמרץ: האיגוד הצבאי היהודי תורם למען העניים ביותר בגוש למטרות החג עשרת אלפים זהובים, שהוא מוסרם לידי מר שלנגל⁴. כאן בא וכמה מלים על הדרך שבה נמסר כסף זה: – אנו נותנים את הכסף באותה דרך עצמה שבה אנו משיגים אותו, שכן בדרך אחרת לא ניתן לנו להשיגו, לצערנו, ואנו זקוקים לו לצורך הצטיידות בנשק למען הצלתי שרידי הכבוד היהודי. יודעים אנו שמשוטטות כנופיות, המציגות עצמן כאנשים שלנו, אך אין לנו עצה נגד תופעה זו. בפריפריה של כל מפלגה קיימים גורמים בלתי-רצויים.

לאחר שאמרו את הדברים האלה, עזבו האלמונים את האולם במהירות, בהשאירם אותנו אחוזי אלם מרוב תדהמה והתפעלות. הם זכו באהדת כל הקהל כמעט. הופעתם היתה רבת-רושם והיתה לה השפעה גדולה על רוח הנאספים. מובן שיכלו למסור את הכסף בצורה נאותה יותר, לשגרם בצירוף מכתב, אבל צורה זו של התפרצות בחסות המסיכות, כשהם מזוינים באקדחים, מיטיבה לדבר אל לב ההמון. בקיצור, הם השיגו את שלהם, כבשו את אהדת הציבור. למחרת הופיעו על שערי הבתים אזהרות אל כנופיות השודדים במסווה המפלגות. במקרים מסוימים משתדלת המפלגה להשיג כסף מאנשים בדרך יותר מעודנת. היא שולחת מכתבים לבתים ומצווה להכין סכום מתאים עד למחרת היום בשעה מסוימת. לעתים קרובות הסכום הנדרש גבוה למדי, אבל תמיד יש אפשרות להפחית ממנו משהו על ידי עמידה על המקח.

1. לפי סיפורו של עד-ראייה, ברוניסלאב מירסקי, הועידו התורמים מן הארגון הצבאי היהודי את הכסף למען הילדים חסרי קורת גג בגיטו.

שם, תעודה 43, עמודים 228-231. 

המקור: אר' המוזיאון הממלכתי במיידאנק, מספר 5 תיק 22 – יומנה של "מארישה"⁵.

1. זהו יומן שרשמה בגיטו ורשה נערה ששמה "מארישה". שם משפחתה אינו ידוע לנו. בעת שהובלה למיידאנק נטלה עמה את היומן. כפי הנראה נספתה במחנה זה. היומן נמצא שם לאחר השחרור בידי העובדת המדעית של מוזיאון מיידאנק, גברת דוקטור פראנצ'ישקה מארצ'יאק. 

 

מסמך 62

(איגוד הצבאי היהודי)

ע' רינגלבלום

  באותו זמן אף ראיתי את מחסן הנשק של "האיגוד הצבאי היהודי". הוא היה נתון בבית עזוב, מה שנקרא בית "פראי" ב', ברחוב מורנובסקה מספר 7 בדירה בת שישה חדרים, בקומה א'. בחדר המפקדה היה מכשיר רדיו ממדרגה ראשונה, שהביא ידיעות מן העולם כולו. לידו עמה מכונת כתיבה. חברי מפקדת "האיגוד הצבאי היהודי" ששוחחתי איתם שעות אחדות היו מזויינים באקדחים שונים: תת-מקלעים, רובים, אקדחים מסוגים שונים, רימוני יד, תרמילים עם תחמושת, מדי צבא גרמניים, ששימשו את הלוחמים ביעילות רבה בזמן האקציה של אפריל וכדומה. בחדר המפקדה היתה תנועה רבה, כמו במטה צבאי של ממש. כאן היו מתקבלות פקודות בשביל "נקודות" הקסרקטינים, שבהן היו אוספים ומאמנים את הלוחמים לעתיד; לכאן היו מביאים דו"חות על פעולות החרמה שביצעו הקבוצות השונות באנשים אמידים, למען זיונו של "האיגוד הצבאי היהודי". בנוכחותי קנו שם נשק מקצין צבא פולני לשעבר, ברבע מיליון זהובים, ונתנו מקדמה בסכום חמישים אלף זהובים; קנו שני רובים אוטומטיים בארבעים אלף זהובים, וכמות ניכר של רימוני יד ופצצות. שאלתי מדוע אין הדירה מוסווית, ועל כך השיבו לי, שאין חשש מפני בגידה מצד החברים, ואם יגיע לכאן אורח לא רצוי כגון ז'נדרם, לא יצא מכאן עוד חי.