מצדה של ורשה, במרד הפולני
מתוך הספר: חיים לזר, מצדה של ורשה: הארגון הצבאי היהודי במרד גיטו ורשה, תל-אביב, 1983
במרד הפולני
גיטו ורשה לא קיים עוד. רוב-רובם של יהודי ורשה אינם קיימים עוד. אך בצד הארי מתחבאים כעשרים וחמישה אלף יהודים ומצבם בכל רע. אימת מוות מתמדת מרחפת מעל ראשם יומם ולילה. חיות הטרף בדמות אנשי הגסטאפו, ה-ס.ס., הז'נדרמריה, המשטרה הכחולה, סחטנים ומלשינים למיניהם, מתחקים אחרי היהודים, שרובם מוסווים כ"אריים" ומיעוטם חבויים בבורות, בבונקרים, בעליות גג וכדומה. מדי יום ביומו מתגלים יהודים ומוצאים להורג. כחמש מאות יהודים נתפסים מדי חודש.
ב-1 באוגוסט 1944, כאשר התבוסה הגרמנית כבר מובטחת, כאשר הצבא הסובייטי מגיע עד לוויסלה ממש, פורץ בוורשה המרד הפולני. באותו זמן נמצאים בוורשה כעשרים אלף יהודים. חלק גדול מהם רואה הזדמנות נוספת לצאת למלחמה באוייב ולנקום את נקמת דם עמם. הם באים להתגייס לשורות המורדים הפולנים, אך השערים נעולים בפניהם. אנשי ה-נ.ס.ז., אשר השפעתם רבה ב-א.ק. ואנשי א.ק. הקיצוניים, אינם רוצים להילחם שכם-אל-שכם עם יהודים. יתירה מזו, יסודות פולניים אלה נעמדים בראש התור בין רוצחי היהודים ורודפיהם.
על אף זאת, רב חלקם של היהודים במרד הפולני. הם נלחמים בשורות שני ארגוני הלוחמים, ה-א.ק. וה-א.ל., אם באורח גלוי כיהודים ואם מוסווים כפולנים. וגם עתה, כמו במרד הגיטו, מצטיינים היהודים בעוז רוחם והתלהבותם. הם גם מחוסנים יותר לסבל ומחסור. ממלאים כל משימה קשה, פורצים ראשונים לקרב, עולים ראשונים על המתרסים, והם ראשוני הנופלים. תפקידים רבים וחשובים ממלאים היהודים בהחלפת זירת הקרבות או בחילוץ יחידות מוקפות, כי עוד מזמן הגיטו הם מכירים את המעברים התת-קרקעיים ואת מערכת הביוב. צעירות יהודיות רבות ממלאות תפקידי קשר ושליחויות חיוניות ומסוכנות.
ברחוב גיינשה 24, בבית הסוהר שנקרא "גינשובקה", סידרו הגרמנים לאחר חיסול הגיטו מחנה עבודה, שם הוחזקו ארבע מאות יהודים שעסקו בעבודות שונות בשטח הגיטו. באוקטובר 1943 הובאו לשם חמש מאות יהודים נוספים ממערב אירופה. העבודה שהוטלה על אסירים אלה, "ליישר" את שטח הגיטו ולאסוף משם את כל החומרים, בהתאם לפקודתו המיוחדת של הימלר מיום 11 ביוני 1943. כשפרץ המרד הפולני בוורשה, הסתער על בית סוהר זה בראש יחידה פולנית סגן אלוף אולגרד רודניצקי אוסטקביץ' (כינויו: "מיור סנקביץ'") כדי לשחרר את האסירים. הפעולה נכשלה, אך כעבור זמן קצר הותקף בית הסוהר על ידי כוחות מוגברים של א.ק. והיהודים שוחררו. חלק מהמשוחררים נפל בקרבות המרד הפולני; חלק נתפס על ידי הגרמנים ורק מעטים הצליחו להימלט.
ולאחר כל אלה הם נעשים שעיר לעזאזל. לאחר חתימת הסכם הכניעה שוב נשמע הפזמון הישן: ז'יידו-קומונה: היהודים והקומוניסטים אשמים. הצבא האדום, שחנה בעבר השני של הוויסלה, לא נקף אצבע כדי לעזור ומצבם של היהודים שנשארו בחיים אחרי המרד הפולני הורע שבעתיים, אף על פי… אף על פי שמספר היהודים הנופלים במרד ורשה הפולני נאמד בין חמישה לעשרת אלפים איש.
בין המשתתפים והנופלים במרד הפולני אנו מוצאים גם קבוצה גדולה של לוחמי ה-ז.ז.וו., שנלחמו בשורות א.ק. ו-ק.ב. חלק מאנשי ה-ז.ז.וו. לחמו במרד הפולני בגדוד "חרוברי"2. ידוע לנו על שניים מאלה שהתחבאו קודם בדירתו של "ביסטרי" שנפלו בקרבות. חלק אחר מהם נלחם בקבוצת המחץ "באשקה" ונפלו בהתקיפם את הגרמנים ברחוב טובארובה פינת פאנסקה, ביניהם המשפטן רוזנשטוף מאריאן וגומינסקי הנריק – שניהם קצינים.
ידועים לנו שמותיהם של עוד עשרים ושניים לוחמי ז.ז.וו. שנפלו בקרבות אלה, אך ניתן לשער שמספרם היה רב ביותר.