נפתחו האירועים לציון מלאת שלושים שנה למרד הגיטאות

מתוך: פרסומי מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, מספר 17, דצמבר 1972

נפתחו האירועים לציון מלאת שלושים שנה למרד הגיטאות

בטקס רב-רושם נפתחו האירועים לציון מלאת שלושים שנה למרד הגיטאות, שיתקיימו משך שנת תשל"ג (1972-3).

ביום ראשון, כ"א חשון שנה זו (29.10.72) התכנסו בהר הזכרון בירושלים, ולאחר מכן בבית נשיא המדינה, מאות פרטיזנים, מורדי גיטאות, ניצולי המחנות ואישי ציבור.

הטקס החל בהתייחדות באוהל יזכור, בהעלאת אש הזכרון מלווה פרקי תפליה מפי חזן ומקהלה צבאית.

הטקס נמשך על יד עמוד הגבורה בדברי פתיחה של יושב ראש "יד ושם", יצחק ארד, ובהנחת זרים על ידי משלחות ארגוני הפרטיזנים והלוחמים וארגוני אסירי המחנות לשעבר.

בבית הנשיא

נשיא המדינה, זלמן שזר, עמד בדבריו על כוחו הרוחני של מרד הגיטאות ואמר: "מורדי הגיטאות לא הישלו את עצמם שיגרשו או שיכריעו את הנאצים, אך היה להם הצו המוסרי, צו החיים, שאמר: אם פה לא נעמוד, אז אין תקווה לדורנו, ואם ניפול – ניפול בגאווה".

הנשיא העלה זכרונות על גל הרגשות שעורר מרד הגיטאות בארץ, ועל האמונה שיש כוח רוחני להתנגד, שעה שקיימת ודאות כי אין כוח פיזי לנצח.

יושב ראש מועצת "יד ושם", חבר הכנסת גדעון האוזנר, אמר כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו עבר את מוקדי האש והמשרפות ומלחמת ישראל לקיומה, משום שרק כך נוכל למצות הלקח להצמיד עצמנו לערכים שיחשלונו".

חברת הכנסת חייקה גרוסמן, מלוחמות המחתרת בגיטאות וילנה וביאליסטוק, אמרה כי "לוחמי הגיטו הם הגשר בין מה שהשארנו אחרינו, בין המוות והפחדים, לבין החיים החדשים".

יושב ראש הנהלת "יד ושם", מר יצחק ארד, אמר כי בשנת תש"ג התחוללו רוב המרידות של יהודי הגיטאות באירופה הכבושה, וגם הגיעה לשיאה מלחמת הפרטיזנים היהודים נגד רודפיהם הנאצים.

בשנת השלושים למרד הגיטאות יתקיימו סימפוזיונים על השואה ותקומת מדינת ישראל, על הצלה ומחדלי הצלתם של יהודים בשואה וכן על הצד הצבאי של מרידות הגיטאות. בסימפוזיונים אלה ישתתפו אישים מן הארץ ומחו"ל וכן קצינים בכירים מבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. כן יקויימו ימי עיון בחקר השואה וכנסים של פרטיזנים ולוחמים בנאצים.

תערוכות ניידות על תולדות השואה וההתנגדות היהודית יוצגו ברחבי המדינה, לרבות בבסיסי צה"ל ובמוסדות החינוך, ויצאו לאור בהוצאת "יד ושם" ספרי לימוד ועיון בבעיות השואה, לרבות אנתולוגיות של דברי ספרות ושירה מתקופת השואה.

גילויים של חוסר הבנה

מר יצחק ארד עמד על גילויים של חוסר ידיעה ואי-הבנה של השואה ותוצאותיה, הבאים לידי ביטוי בדבריהם של בני נוער בישראל, וקבל על היעדר מערכת חינוכית מספקת בקרב הנוער על השואה.

בסקרו את עבודת "יד ושם", הטעים מר ארד כי למרות המאמצים הגדולים, המושקעים באיסוף וריכוז חומר מדעי ומחקרי על השואה, מתברר כי עשרים ושבעה מיליון מסמכים ומיקרו-פילמים, המצויים כיום בארכיון "יד ושם", אינם אלא חלק קטן מחומר הנמצא בגניזות שונות באירופה ועוד לא נחקר.

"דרוש מחקר יהודי"

עוד אמר יושב ראש "יד ושם", כי דרושה עבודת מחקר יהודית על השואה, על מנת לאזן את תוצאות המחקרים הרבים שנעשו בידי רבים – יהודים ולא-יהודים – אשר רובם מסתמכים אך ורק על נקודת הראות הגרמנית, ולא היהודית. לפיכך קיימת כיום תמונה מעוותת של דמות היהודי קורבן השואה, המבוססת על זווית ראייתו של הרוצח.

מפעלי הנצחה

אשר למפעלי הנצחת השואה, קורבנותיה וגיבוריה, מסר כי מתחדש מפעל ההנצחה האישית באמצעות "דפי עד", הכוללים את פרטיהם של הקורבנות בידי קרוביהם. עד כה נאספו כשני מיליון וחצי שמות, הנשמרים ב"יד ושם". מפעל ההנצחה האישית מתקיים ברחבי תבל ומרוכז בירושלים, בה יוקם מבנה מיוחד על הר הזכרון שייקרא "היכל השמות".

להנצחת השואה בכללותה תוקם ב"יד ושם" בבירה אנדרטת ענק, פרי יצירתו של הפסל רפפורט, המתארת את מרד גיטו ורשה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות