עדות מימי חורבן ומרד, מבוא

מתוך הספר: חיה וחיים לזר (עורכים), עדות מימי חורבן ומרד, תל אביב, 1978

 

מבוא

בקובץ שלפנינו ימצא הקורא עדויות ותיאורים מפי שרידים מימי החורבן, אשר פקד את יהדות אירופה בשנות מלחמת העולם השניה, המשקפות מעט מזעיר את אפופיית הכליון והגבורה של אותם ימים. זהו סיפורם של אנשים אשר חזו מבשרם את מוראות התקופה ותרמו מאונם, כוחם ודמם למען שמור צלם האדם וכבוד העם היהודי.

העדים-המספרים, המהווים חתך נאמן של הדור אשר נקלע בין המצרים, מייצגים את המוני היהודים שהושמדו בשואה. יהודים ישרי-דרך ותמימי-לבב, תלמידי חכמים ופשוטי-עם, שעולמם נחרב עליהם כחטף ואשר חיפשו מוצא ממבוי הדמים הסתום; בני הדור הצעיר דאז, רובם חברי תנועות נוער ציוניות, שחלומם להגיע לארץ ישראל ולבנות מולדת לעם היהודי הנרדף, נגוז בן לילה, מצאו עצמם כלואים בין חומות הגיטו – הם מקימים ארגוני מחתרת, מצטיידים בנשק, קוראים להתנגדות ולמרד. מעטים מצליחים לפרוץ את חומות הגיטו ולהגיע ליערות, משם הגיחו והיכו באויב האכזר, אחרים הפכו את סימטאות הגיטו למתרסים והניפו את נס המרד; הנערה היהודיה, אשר בכורח הנסיבות הפכה לגיבורה אגדית; האם היהודיה הנלחמת כלביאה למען הצלת ילדיה ומשאין הדבר עולה בידה היא נשבעת לנקום את דמם הטהור ואף מקיימת את נדרה; החייל היהודי בצבאות בנות הברית, העומד בחזית כפולה, זו החוצצת בינו לבין חברו לנשק האנטישמי, הלועג ללוחם היהודי, וזו של החייל-הנוקם היהודי השש אלי קרב, מתנדב למשימות מסוכנות כדי לנקום את דם אחיו וכדי להוכיח למשמיצים וללועגים כי גבורתו אינה נופלת משלהם ואף עולה עליה. ולבסוף נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל, המתגייסים למאמץ המלחמתי ולמיבצעי הצלה, עסקני-ציבור העומדים חסרי-אונים וחסרי-ישע, בנסיונם הנואש וחסר התוצאות להושיט יד להצלת אחים הנהרגים במיליוניהם.

בהעלאותם את קורותיהם על הכתב מילאו העדים-המספרים חוב של כבוד למיליוני אחיהם לסבל ולמלחמת הגבורה, אשר קולם נדם בתאי הגזים במחנות ההשמדה, על המתרסים בגיטאות המורדים, במעבה היערות ובשדות הקרב.

את הקובץ מלווים איורים מפרי-מכחולו של האמן-הפרטיזן אלכסנדר בוגן. הדמויות המופיעות באיורים שורטטו בידי האמן בהיותו בגיטו ובעת שהותו ביערות בשורות הפרטיזנים.

 

*

בקובץ "עדות" שבעה מדורים – אין הם שקולים כנגד שבעת מדורי גיהנום, באשר הסבל, האימה והזוועות בהם התנסו העדים-הניצולים ומיליוני הקורבנות עוד לא ברא השטן.

במדור "בגיטאות" יעמוד הקורא על נסיונות ההסתגלות של כלואי הגיטאות, הפחד המתמיד מפני ה"אקציות", הציפיה הדרוכה למה ילד יום, למה יקרה בעוד שעה, התושיה של האם והילד היהודי לגבור על הרעב, הצפיפות האיומה והחולי, ניצני ההתארגנות של הנוער וההכנות לקראת התנגדות ומרד.

במדור "במחנות" מתוארים חיי ההשפלה, העבדות, עבודת הפרך בצל ארובות הכבשנים. גם בתחתית שאול זו לא איבדו הנידונים למוות את צלם האדם, הם רקמו תוכניות נקם ואף הוציאו אותן לפועל. המרידות במחנות המוות אין להן תקדים ודוגמה בתולדות האדם עלי אדמות.

במדור "פרטיזנים" מספרים פרטיזנים לשעבר על דרך היסורים שלהם אל היערות, על מאבקם העקשני לזכותם להילחם ולנקום באויב הגרמני, על התנגשויותיהם עם שונאי ישראל מקרב הפרטיזנים הגויים ועל מעלליהם כלוחמים, לאחר שהצליחו לגבור על המכשולים.

במדור הרביעי, "בצבאות", גם כן צפה ועולה הבעיה של הלוחם היהודי. בשורות "הצבא האדום" ובגדודי הצבא הפולני, נלחם החייל היהודי שכם אחד עם חבריו לנשק הגויים, כאשר רבים מהם ממררים את חייו בעתות של הפוגה ומשתאים נוכח מעללי הגבורה שלו בשעת קרב.

"במרד", המדור החמישי, הוקדש כולו למרד גיטו ורשה, שהפך לסמל הגיטאות המורדים כולם. בלב ליבה של אירופה הכבושה, בעיצומו של מסע-נצחון גרמני לאורכה ולרוחבה של היבשת, הניף קומץ יהודים, שרידיו של הגדול שבריכוזי היהודים באירופה, את נס המרד. בעוד מדינות אדירות עם צבאות סדירים נכנעו תוך ימים או שבועות מעטם לצבא הקלגסים של היטלר, עמדו מורדי גיטו ורשה על המתרסים למעלה מחודש ימים והיכו באויב, שהפעיל  נגדם נשק כבר ואווירונים. כמה משרידי המורדים מספרים כאן את סיפורם.

מצאנו לנכון להביא גם שתי עדויות, בהן נתקלנו בביקורנו בארכיון המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, משל אנשי מחתרת פולנים, שחשו לעזרת הגיטו המורד. על רקע עוינותה, ובמקרה הטוב אדישותה, של האוכלוסיה הפולנית לגורל שלושה ומחצה מיליון יהודי פולין, בולט סיפורם כניצוץ בחשכת לילה אפל.

במדור "נקם" מתוארות פעולות נקם שביצעו יהודים וקבוצות ברוצחים ומשתפי-פעולה. נקמתה של אם שכולה, שנתקלה באקראי ברוצח בנה, נקמתו של בן ברוצח אביו ונקמתו של הגורל במשפחתו של איכר ליטאי חומד בצע ודם יהודי.

במדור האחרון, "הצלה", מתוארים נסיונות הצלה והושטת עזרה מצד נציגי הישוב בארץ וכן מובא סיפורו של צנחן ארצישראלי שהוצנח על אדמת רומניה בשלהי המלחמה. סיפור זה, החותם את הקובץ, מסמל את הרצף של שני המאורעות המכריעים והגורליים בתולדות העם היהודי מאז הוגלה מאדמתו – השואה וחידוש הריבונות של ישראל בארצו.

העורכים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות