"חורבן ומרד", הקדמה לספר

מתוך הספר: חיים לזר, חורבן ומרד, תל אביב, 1988

הקדמה

העליתי את הדברים בכתב מתוך שאיפה להתקרב אל האמת ככל שאפשרי הדבר לבן-תמותה, ואף אם אמת זו אינה תמיד נאה ונוחה. רציתי להיות אובייקטיבי ולספר על המאורעות כמות שהיו. לא רציתי להסתפק בתופעות ההוד והגבורה בלבד. גם הכיעור והאכזריות שבמאורעות טעונים תיאור.

היו כמה סיבות שהניעו אותי לחבר את הספר הזה.

שנים אחדות בלבד עברו מהימים המרים והנמהרים המתוארים כאן, וכבר נשכחו דברים רבים מלב. כבר נושבים במחנה רוחות של התפייסות עם גרמניה המרצחת, ואפילו הטובים שבנו נוהגים יחס של אדישות לגבי תקופת ההשמדה.

בימים שקדמו לגאולה מנוי וגמור היה איתנו, הניצולים, הבודדים, לעבור את גולת ישראל לארכה ולרחבה ולספר את קורות הימים, לייסר ולהוכיח בכדי שפזורי עמנו ילמדו לקח ויסיקו מסקנות. אולם תוך שנים מעטות נשתררה מחדש השאננות הגלותית בקרב עמנו, והלקח המר נשכח. אולי יסייעו דפים אלה במידה מה לעורר ולטפח את רגש הנקמה.

ועוד: ספרים לעשרות ומאמרי עתונות למאות ונאומים לאלפים באו להנציח את תקופת ההשמדה ואת מלחמתם של מורדי הגיטאות והפרטיזנים היהודיים. ובכל אלה ניסו לעשות הון מפלגתי מן הדם שנשפך ולהשתיק בזדון את חלקה של תנועה אחת במלחמת ההתנגדות והמרד.

אני נמנה על תנועה אשר הורתה ולידתה ברעיון ההתנגדות האקטיבית, והיא התנועה היחידה אשר הזהירה את המוני היהודים בגולה בפני השואה המתקרבת. חונכתי בתנועת בית"ר אשר חרתה את רעיון המרד על דגלה וגם הגשימה אותו. אני בא לפרוע חוב לגיבורי בית"ר אשר מסרו את נפשם במלחמה על כבוד העם, ולשים לאל את מזימתם של המספסרים בדם, המנסים לכפור בחלקה של בית"ר במלחמת ההתנגדות באוייב הנאצי.

הטרגדיה הגדולה של תקופת ההשמדה עדיין לא מצאה את ביטוייה המלא בספרותנו. לכן אמרתי: יוסיפו דפים אלה נדבך למצבת הזכרון של שישה מיליון טבוחינו.

תודתי נתונה בזה לאלה מחברי אשר עזרוני באיסוף החומר העובדתי.

ומבקש אני את סליחתם של אלה ששמותיהם הושמטו מן הספר הזה מחמת שכחה שהזמן גרמה.

כן נתונה תודתי לידיד שמואל שניצר על עריכת הספר ופאול בוגריאנסקי על עזרתו בהוצאת הספר.

תש"י

 ח.ל.