הוועד היהודי הלאומי, "קול ממעמקים"

הוועד היהודי הלאומי (ז'.ק.נ.)

קול ממעמקים*

ביום השנה השני לאקציית "החיסול" בגיטו ורשה, שלוח לעולם קולם של הניצולים ממבול הדמים אשר שטף את יהודי פולין. אין תקדים בתולדות האנושות לטרגדיה של הציבור היהודי וכן אין תקדים בהיסטוריה של הכתובים לפרסומים כשלנו. מוציאים אותם לאור אנשים שמעל ראשיהם תלוי ועומד פסק-דין מוות, העובדים בתנאים של חלום בלהות במחתרת כפולה. מוציאים אותם לאור אותם גורמים בציבוריות היהודית שהרימו את נס המרד למען כבודם האנושי והלאומי של היהודים. חוגים שסיסמתם בעבר ובהווה היא: "לחיות בכבוד ולמות בכבוד!:

העזרה ההדדית וההתנגדות המזויינת האירו לנו את מחשכי המרטיריולוגיה היהודית בפולין על כל שלביה והם גם הכוח המניע העיקרי את עבודתנו כיום. בסימן העזרה ההדדית והמאבק אנו ממלאים את חובתנו הלאומית, חרף הרדיפות והקורבנות במשעול הצר שבין החיים והמוות.

יהדות פולין נרצחה כמעט לחלוטין. מתוך שלושה וחצי מיליון יהודים בפולין נותרו בחיים לא יותר ממאתיים אלף. קרוב לתשעים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה היהודית בפולין נרצחו באכזריות. מתוך מאתיים אלף הנותרים מתענים בתנאים בלתי אנושיים במחנות הריכוז כשמונים אלף, בגיטו לודז', הסגור הרמטית גוועים מרעב שמונים אלף נוספים, קומץ זעיר מסתתר ברובעים ה"אריים" בערים הגדולות, או מנהלים אורח חיים כשל חיה נרדפת במחבואים תת-קרקעיים וביערות. מעטים, בעיקר פעילים בתנועות נוער, נלחמים בשורות התנועה הפרטיזנית המאורגנת או ה"פראית".

במחנות הריכוז עושים שמות באנשים עבודת הפרך, הרעב והמגיפות. אסור לחלות שם; דינה של מחלה – כדור בראש. מדי כמה ימים מתקיימות שם "סלקציות" דמים אל הכבשנים, אל הגז. ברובעים ה"אריים" מרחף המוות יומם וליל מעל ראשיהם של המסתתרים, מלווה אותם ללא הרף צילה של חיית הטרף מהגסטאפו, ה-ס.ס., הז'נדרמריה, המנוולים מהמשטרה ה"כחולה", סחטנים ומלשינים – להק העיטים הצמאים לדם יהודי. עשרות יהודים נופלים טרף לחלאת אדם אלה בוורשה עצמה.

כמעט ואין עוד ילדים יהודים בפולין. הגרמנים רצחו תשעים ותשעה אחוזים מילדי ישראל בפולין. במחנות שעל אדמת פולין אין לילד יהודי הזכות לחיות. קומץ קטן של ילדים חיים באי-אלו מחנות באורח בלתי-חוקי, והיה אם מגלים אותם הגרמנים – מובלים הפעוטות ללא שהות למוות. בכל טבח נטבחים ראשונים ילדים ונשים.

תשובתו של חלוץ הציבוריות היהודית לרצח המיליונים הוא המאבק המזויין.

כיצד הגיעו לכך? מי ארגן אותו? עוד לפני אקציית החיסול הראשונה תמכו ברעיון המרי המזויין חוגים נרחבים. ליד שורת ארגונים קמו באותם ימים יחידות קרב ראשונות. במהלך אקציית ה"גירוש" הגדולה בוורשה (יולי-ספטמבר 1942) היו מקרים בודדים של מעשי חבלה ופיגוע, אולם לידי התקוממות המונית לא הגיע. הטרגדיה של המוני העם היתה באשליות ותקוות שווא אשר בלמו את רצונם להילחם על החיים והמוות ואילו הלוחמים לא יכלו לממש את רעיון המאבק המזוין בהעדר נשק ותחמושת. לאחר האקציה הראשונה, משנתגלו ממדי האסון, משנתברר לכל כי שאיפתם החד-משמעית של ההיטלריסטים היא חיסול מוחלט של בני העם היהודי, הפך רעיון המרד המזוין לדומיננטי בקרב החוגים הפעילים בציבוריות היהודית. באותה תקופה הוקם הוועד היהודי הלאומי, בו היו מיוצגים כל אותם ארגונים וזרמים אשר הרימו על נס את רעיון השחרור הלאומי והחברתי. סיסמתו של הוועד היתה ריכוז כל הכוחות בעם למען המאבק נגד רצח העם. אל הוועד היהודי הלאומי (ז'.ק.נ.) הצטרפו כמעט כל הארגונים היהודיים הפעילים, דמוקרטיים ומתקדמים, ציוניים וסוציאליסטיים, ובראשם ההסתדרות הציונית, מפלגות הפועלים "פועלי ציון" ימין ו"פועלי ציון" שמאל, "החלוץ" תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות "השומר" ו"דרור" וכן שורה של ארגונים וקבוצות אחרות. ה-ז'.ק.נ. עורר לפעילות עסקני ציבור רבים במוסדות סעד למיניהם וכן קהל רב מבין הבלתי-מפלגתיים. מחוץ למסגרת ה-ז'.ק.נ. נשאר ה"בונד", ולשם שיתוף פעולה עמו הוקמה ועדת תיאום. חרף חילוקי דעות אידיאולוגיים עמוקים בין מרכיבי הוועד, התאחדו כולם במבצע משותף: התקוממות מזויינת נגד האויב. תוך זמן קצר הפך ה-ז'.ק.נ. לנציגות החברתית-פוליטית הראשית של הגיטו המחתרתי. מיסודו של ה-ז'.ק.נ. שם

ה-ז'.א.ב. (הארגון היהודי הלוחם), אשר ניהל את קרב הגבורה בגיטו ורשה, ארגן את המרד המפואר בגיטו ביאליסטוק ובשורת ערים אחרות. יחידות הקרב של הארגונים שבמסגרת

ה-ז.ק.נ. היוו את הגרעין לקדרים של ה-ז'.א.ב. מתוך עשרים ושתיים הפלוגות שנלחמו בשורות ה-ז'.א.ב. במרד גיטו ורשה, השתייכו שמונה עשרה ל-ז'.ק.נ. וארבע ל"בונד". מתוך שישה חברי המטה של ה-ז'.א.ב. נמנו חמישה על הארגונים שהרכיבו את ה-ז'.ק.נ. ואחד ל"בונד". מפקדו הראשי של ה-ז'.א.ב. מרדכי אנילביץ' היה מנהיג ה"שומרים". רוב רובם של הלוחמים בשורות ה-ז'.א.ב. קיבלו את הכשרתם וחינוכם בתנועות פועלים ותנועות נוער, אשר נלחמו למען עצמאות ודמוקרטיה, דהיינו רפובליקה עממית יהודית בארץ ישראל. מאות לוחמים נפלו בקרב כשהם מאמינים באמונה שלמה שמותם לא היה קורבן שווא, וישמש יסוד עליו יבנה העם היהודי עתיד טוב יותר. עודדה אותם האמונה וההכרה שהם מהווים חלק מהעם היהודי הלוחם למען שחרורו בכל חלקי העולם, ולא בני שבט גווע.

האסון שירד על האוכלוסיה היהודית בפולין ובכמעט כל שאר ארצות אירופה היא הטרגדיה הגדולה ביותר שפקדה את העם היהודי בתולדותיו. הגרמנים רצחו למעלה מחמישה מיליון יהודים. במזרח אירופה חוסל הקיבוץ היצרני והדומיננטי בעם היהודי. הושמדו מאות מוסדות ציבור, תרבות, אמנות, כלכלה, זרמים פוליטיים וכל מה שיצרו יהודים בחלק זה של העולם מזה מאות בשנים. אולם היטלר לא השיג את מטרתו ואף לא ישיגנה! העם היהודי חי וקיים! מתוך שבעה-עשר מיליון ניספו למעלה מחמישה מיליונים. והעם היהודי, על שנים-עשר מיליון בניו, נלחם על קיומו ועתידו במשנה כוח ומרץ. המוני היהודים ברחבי תבל חיים עמנו יחד את הטרגדיה שלנו, סובלים יחד עמנו, ועושים את כל שביכולתם כדי לעורר את מצפון העולם ולבוא לעזרתנו. בהתרוממות רוח ובכוחות נפשיים אדירים הם נלחמים בעצם השעה הזו למען תחייתו של העם היהודי, תחיה חברתית וכלכלית. רק פיצוי היסטורי אחד ויחיד יתכן על ים הדם היהודי השפוך – מדינה יהודית ריבונית דמוקרטית, בה ימצא מקום העם היהודי המעונה ואשר בה יוכל להתפתח וליצור ללא הפרעות.

בשאיפותינו לשחרור אנו מאוחדים בקשרי סולידריות כנים עם כוחות הדמוקרטיה הלוחמת והקידמה החברתית. הפאשיזם וההיטלריזם הם אויבנו המשותף, אויבה של האנושות כולה. המאבק של הלוחמים היהודיים מהווה גיזרה בחזית המלחמה של האנושות נגד הפאשיזם. במאבק לשחרור חברתי ולאומי של המוני העם היהודי אנו רואים מוקד בו מתרכז המאמץ של כל העמים לשחרור הכלל-אנושי ושינוי הסדר החברתי. בשאיפותיהם לעצמאות נשענים כוחות הקידמה בעם היהודי על משולש בנות הברית – ארצות הברית, אנגליה וברית המועצות. העם היהודי שם את מבטחו בכוחות הדמוקרטיים ותנועות הפועלים בארצות תבל, אשר לא אחת נתנו ביטוי לרגשי האהדה שלהם למאבקם ושאיפותיהם של המוני העם היהודי.

קשרים לבביים ועמוקים קושרים אותנו בעיקר עם פולין המחתרתית, הלוחמת והדמוקרטית. אך עינינו פקוחות, יודעים אנו כי חלק מסויים מהציבוריות הפולנית נגוע עדיין בחידק האנטישמיות, הגידול הריאקציוני, שהכובש דואג לשמרו ולטפחו. ידוע לנו שעל קרקע רגשות כאלו צמחה המורסה המוגלתית של מלשינים וסחטנים – הסיוט שאינו מרפה מניצולי הגיטו. על רקע הכיעור הזה בולטים במשנה יופי וטוהר מעשי ההקרבה והעזרה לשמה מצד יסודות דמוקרטיים ועמלים בציבור הפולני. עמדתם ההומניטרית של חלקים ניכרים מקרב האינטליגנציה הפולנית, עסקנים מזרמים שונים ופשוטי עם טובים ומיטיבים תחרט לעד בזכרונם של יהודי פולין. מלחמתו של העם הפולני למען פולין עצמאית דמוקרטית מעורר אצלנו רגשות אהדה וסולידריות עמוקים. שאיפותיו הריבוניות-דמוקרטיות של העם הפולני מתקשרים אצלנו אורגנית עם שאיפות מקבילות המכוננות בקרב המוני העם היהודי רק בתחום העזרה ליהודים במצוקתם, אלא גם לגבי מטרת רחבות יותר, מטרות השחרור של הדמוקרטיה היהודי. אנו שואפים לא רק לשוויון זכויות אזרחי ולאומי או אוטונומיה אתנית, אנו שואפים לריבונות ממלכתית, המאפשרת לעמים להתפתח ומקשרת אותם עם עמים חופשיים אחרים על פי הסיסמה: "חופשי עם חופשיים, שווה עם שווים!" ברוח רעיון זה אנו שולחים את ברכתנו, ברכת חברים לנשק, לפולין המחתרתית הדמוקרטית:

"למען חרותכם וחרותנו!"

אחינו שוכני המחנות! אנו יודעים באיזה תנאים אתם חיים ומתענים. צפוי לכם גורל מר ואכזרי, ועל אף הכל, אל נא תאבדו תקוותכם! חיזקו ואימצו!

אחים, המסתתרים בבונקרים ומחבואים! שעת השחרור ממשמשת ובאה! כבר בעתיד הקרוב ביותר ימגרו כוחות בנות הברית את המפלצת ההיטלראית! החזיקו מעמד! יום השלם והנקם מתקרב ובא!

אך אם נגזר על מי מכם למות לפני שעת השחרור, זכרו כי סיסמתנו היא: "אם למות, אזי רק בקרב!" כל אחד מאיתנו ראה את המוות לנגד עיניו פעמים לאין ספור. לגבינו המוות אינו הגרוע מכל.

אולם אלה בינינו שעדיין חיים ויש להם האפשרות לנוע, חייבים לקנות את חייהם בעזרה לזולת, יחושו עם לעזרת אחים לגורל האכזרי. סבל רב מטהר, הוא חייב לרומם אותנו מעל צרכינו האגואיסטיים ומעבר לאופקים אישיים. כל יהודי ניצול חייב להתגייס לצבא העזרה ההדדית ולהטות שכם למאבק היהודי, להיות לוחם למען הדמוקרטיה והשחרור.

 

הוועד היהודי הלאומי

ורשה, יולי 1944

 

* מסמך היסטורי זה נתקבל במתנה מאת דוקטור אברהם ברמן (שכנראה היה גם מחברו), בערב פתיחת "מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים" בבית ז'בוטינסקי בתל-אביב ב-4.4.76.

על אף שהמסמך מתעלם לחלוטין מקיומם ופעילותם בגיטו של בית"ר והמפלגה הרביזיוניסטית ומתעלם מקיומו ולחימתו של הארגון הצבאי היהודי (Z.Z.W.) במרד גיטו ורשה, אנו מביאים את המסמך בשלמותו, עקב העניין הרב של תוכנו וערכו ההיסטורי.

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות