יוסף קלרמן

מתוך הספר: חיים לזר, פרקי בריחה, תל אביב, 1986 

יוסף קלרמן

יוסף קלארמן

תוך כך נודעו לי פרטים על פעולותיו הברוכות של יוסף קלארמן בשנות המלחמה ועל הצלחתו באותה עת ברומניה.

כאשר הגעתי לבוקרשט היה יוסף קלארמן האישיות היהודית הבולטת ביותר בקשריו ההדוקים עם ראשי השלטונות הרומניים, גם עם הרוסים וגם עם המלך והמלכה-האם. כל הדלתות היו פתוחות לפניו. הוא גם נחשב לעתונאי הבכיר בין עתונאי החוץ שנמצאו אותה עת ברומניה. את קשריו הטובים ניצל למען הקל על מצבם של יהודי המקום והפליטים היהודים ששהו ברומניה וציפו לחידוש העליה.

כשעזב קלארמן את קושטא בדרכו לרומניה, התעכב למשך שבועיים בבולגריה. כאן קיים פגישות עם ראשי השלטון בסופיה, במיוחד עם שר ההסברה קאראשוב, וביקש ממנו לתמוך ברעיון הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, דבר שהשר הבולגרי הבטיח לעשות. הוא גם פעל למען מתן היתר ליהודי בולגריה לעזוב את ארצם ולעלות לארץ. ההבטחות שניתנו לו אכן קוימו בבוא העת. בעת שהותו בבירת בולגריה, הגיע שם לביקור סגן שר החוץ הרוסי אנדריי וישינסקי. כנציג סוכנות הידיעות היהודית סט"א, היה קלארמן העתונאי הראשון מארצות המערב שנתקבל לראיון על ידי וישינסקי. גם בפני סגן שר החוץ הרוסי העלה קלארמן את רעיון הקמת מדינה ליהדים וביקש את תמיכת הממשלה הסובייטית ברעיון זה.

ברומניה היו ידיו של קלארמן מלאות עבודה. משמונה מאות אלף יהודי רומניה נותרה מחצית בלבד, וצרכיהם היו מרובים. הותרה פעילותה של ההסתדרות הציונית על תנועותיה ומפלגותיה, ביניהם גם התנועה הרביזיוניסטית ותנועת הנוער שלה, בית"ר. קלארמן היה מראשי הדואגים לצרכיהם. כל בעיה, קלה וחמורה, הובאה לפניו והוא חיפש לה פתרונות. הוא היה שותף לבעיותיהם של הפליטים הרבים שהגיעו אז לרומניה מבוקובינה, מאוקראינה ומפולין; עזר לסידורם ודאג לצרכיהם. הוא גם שותף בדיונים על הקמת "החטיבה". זכורני, שבאחד מנאומיו בפני ציבור הפליטים, בעת הדיונים על הקמת ודרכה של "החטיבה", ערך חשבון עם מנהיגי תנועות השמאל. קולו רעם בחלל האולם כאשר הכריז "לו הייתי יודע שחברי לדעה סובלים חרפת רעב בפולין ומופלים לרעה בדרכי הבריחה הייתי מציף אותם בכספים כדי שיוכלו להתקיים ולנהל את ענייניהם בכבוד".

דממה שררה באולם. רעד עבר בכל. דבריו השאירו רושם רב על הנוכחים, כולל השליחים הארצישראליים. אכן, השפעתו של קלארמן על הקמת "החטיבה" היתה רבה.

נלוויתי אל קלארמן בסיוריו בחוצות בוקרשט, בשדרותיה הרחבות והיפות ובפרבריה הטובלים בפרחים ובירק. דגלון בריטי התנפנף בחזית המכונית הפתוחה ועורר התרגשות וכבוד בין התושבים. שנינו חלמנו ליום בו תעבור מכונית כזאת ברחובות בוקרשט ודגלון כחול-לבן יתנוסס מעליה ומעל בנין שגרירות מדינת ישראל. ואכן, מאוחר יותר זכינו לכך, אבל בקיץ 1945 היה זה חלום רחוק.

גולת הכותרת של פעילותו המדינית של קלארמן ברומניה היתה שבהשפעתו וביוזמתו מסר שר החוץ הרומני ג'ורג' ניקולסקו-בוזסטי הצהרה פומבית בזכות הגירה חופשית של יהודים שירצו בכך לארץ ישראל. הוא גם הבטיח שממשלת רומניה תסייע ליהודים ככל שתוכל. לצערה של הממשלה, הדגיש שר החוץ, אין היא יכולה להעמיד לרשות היהודים אוניות למבצע העליה, כי הן נמצאות בשירות הצבא, הנלחם יחד עם הצבא האדום באויב הגרמני. ההצהרה נמסרה בראיון עתונאי שהעניק שר החוץ לקלארמן ב-29 באוקטובר 1944.