מוריס רוז

מוריס רוז

הבריגדיר גנרל היהודי מוריס רוז היה ללא ספק אחד המצויינים והמבריקים ביותר בין מפקדי חיל השריון האמריקני במלחמת העולם השניה.

מוריס נולד ב-26 בנובמבר 1899 במידלטון קונטיקט, לאביו הרב סמואל רוז. בילדותו הוא עובר לדנבר, שם גומר את לימודיו התיכוניים ומשם לאוניברסיטה בקולורדו.

מוריס הצעיר מחליט להקדיש את עצמו לקריירה צבאית ועוד הספיק לשרת בצבא במלחמת העולם הראשונה.

כשפרצה מלחמת העולם השניה היה רוז בדרגת לויטננט קולונל. הוא עובר את כל שלבי המלחמה על פני כל החזיתות עם חיל השריון שלו, החל מצפון אפריקה, דרך איטליה, משתתף בפלישה בנורמנדיה, חוצה את הריין וממשיך להילחם על אדמת גרמניה.

הוא מקבל עיטור מיוחד על הנחתת אנשיו בחופי תוניס על אף האש העזה של האויב.

הוא מגיש לגנרל הגרמני-נאצי בורוביץ בתוניסיה את הדרישה לכניעה ללא תנאים. הוא מפקד על הכוח הלוחם שכבש את פלרמו, במסעה של הארמיה האמריקנית השביעית על פני סיציליה.

תוך הפלישה לנורמנדיה מקבל רוז את הפיקוד על הדיוויזיה המשוריינת השלישית והטנקים שלו לוחצים ללא הפוגה, כשהוא חושף את עצמו מול אש האויב בראש הטורים ומלהיב את פיקודיו. עד מהרה הופכת הדיוויזיה שלו לכוח מחץ שאין דומה לה.

רוז הוא גיבור הקרבות בכיבוש Falaise Gap. הוא משתתף בפריצה לסנט לו. הוא המפקד המנצח בעמק Vire. גדודיו כובשים את נאַמור ואת ליאז', כשהם שוברים את התנגדותם החזקה והעיקשת האחרונה של הגרמנים בגבול בלגיה. במסע הנצחונות הרצופם שלו, תוך לחץ בלתי פוסק על האויב, הוא כובש את העיר הגרמנית קלן (Colonge).

יחד עם התקדמותו בשדות הקרב הוא מתקדם גם בדרג הפיקוד: ב-5 בספטמבר 1944 הוא מקבל את דרגת מייג'ור גנרל. לגנרל רוז מוענקים עיטורים גבוהים: את "כוכב הברזל", "זר עלי האלון", "לב הארגמן" ו"אות השירות המצוין". בציונו לשבח נאמר בין היתר: "בעבור שירותו כגנרל מפקד על הדיוויזיה המשוריינת השלישית. מ-7 באוגוסט עד 12 בדצמבר 1944 הוא הוביל את פיקודיו בהצטיינות לנצחונות רצופים על פני צרפת, בלגיה וגרמניה. בשורה של מסעות סוחפים לאורך חצי האי נורמנדיה התגברה הדיוויזיה שלו בעקשנות על התנגדות אויב קשה-עורף, והתחבר עם כוחות בריטניה ליד פרונטל ועל ידי כך סגר את Falaise Gap וחתם את גורלם של גרמנים רבים".

רוז מוביל את הדיוויזיה שלו נאמר בציון לשבח "בזריזות רבה מנהר הריין לעבר קו זיגפריד כשהוא מחשרר בדרכו כפרים וערים צרפתיים ובלגיים רבים. על אף קשיי האספקה החמורים הוא ממשיך בלחץ הבלתי פוסק ומתקדם כשאינו נותן שהות לגרמנים וגורם להם אבידות כבדות באנשים וציוד. הוא ממשיך לחשוף את עצמו בפני אש האויב ותצפיותיו-עמדותיו, כדי להשיג מידע ממקור ראשון על המצב בחזית וכדי שיוכל לפתח את התקפותיו מעמדות נוחות יותר. בכך הוכיח את עצמו כבעל כשרון טקטי מזהיר, כושר מנהיגות ואומץ לב עילאי ובכך הוא נוסך לתוך לב אנשיו בטחון עצמי וכושר לחימה מצוין. הודות לידע המקצועי שלו".

מספר שבועות לפני הניצחון הסופי על גרמניה, מתפרץ טנק גרמני בודד לתוך המערך האמריקני, אחד מפגזיו פוגע בגנרל מוריס רוז והוא נופל חלל. היה זה ליד פדרבורן (Paderborne) בגרמניה. הערכה על אישיותו של גנרל מוריס רוז פרסמו הכתבים הצבאיים שהיו צמודים לדיוויזיה שלו בכל שנות המלחמה. אחד מהם, הרולד דני (Denny) כתב ב"ניו-יורק טיימס" כי "במותו של גנרל רוז איבד הצבא האמריקני את אחד מקציניו המוכשרים והאמיצים ביותר, שיחד עם זאת היה אדם בעל קסם אישי נדיר. גנרל רוז היה מנהיג כפי שכל גנרל מצליח צריך להיות, אולם הוא היה מנהיג במלוא מובן המילה. תמיד היה בתוך הקרב בג'יפ פתוח ומצויד במכשיר קשר דו-כיווני. הוא דרש את המאמצים הגדולים ביותר מאנשיו, מעולם לא דרש דבר שבעצמו לא היה מוכן לעשות. אנשיו אהבוהו וכיבדוהו".

שינוי גודל גופנים
ניגודיות