יעקב גלזמן
יעקב גלזמן
בפרוץ מלחמת העולם השניה מתנדב יעקב ומתגייס לצבא כטוראי, ואת שרותו בצבא הוא מסיים בדרגת לויטננט-קולונל.
יעקב עבר את כל שלבי המלחמה מראשיתה בחזיתות השונות במזרח הרחוק וסיומה על אדמת גרמניה הטמאה עם מיגורו של צבא היטלר.
בפגישותיו הראשונות עם הפליטים, ניצולי המחנות, נודע ליעקב על פעולותיו הרבות והנועזות של אחיו הצעיר יוסף גלזמן, שפעל בגיטו וילנה, כקצין מטה ארגון המחתרת, כראש המטה של הגדוד הפרטיזני היהודי הראשון, שהוא היה בין מקימיו, על שם "נקמה", ביערות נארוץ' ועל מות הגיבורים שלו ביערות אלו.
גאווה וצער מילאו את כל ישותו של יעקב. את מעשי ומעללי הגבורה שלו עצמו אין הוא מחשיב, אינו רוצה לדבר בהם ואף לא על העיטורים הרבים שהוענקו לו. כל גאוות לבו נתונה לאחיו יוסף הגיבור המנוח. לו זכה יוסף להישאר בחיים – מה גדול יכול היה להיות אושרו של יעקב!