מאיר לוין

מאיר לוין

המפורסם ביותר בין גיבורי התהילה של אנשי חיל האוויר היה הסרג'נט מאיר לוין.

מאיר הצעיר התגייס לצבא בשנת 1939 וכאשר ארצות הברית הצטרפה למלחמה נגד גרמניה ב-1941 היה כבר מאיר איש חיל אוויר ותיק ומפורסם בידע שלו, בהעזתו ובאומץ לבו.

מאיר נשלח לחזית היפנית. הוא משמש כאחראי להפצצות במטוס מטיפוס "מבצע מעופף", שמפקדו הוא הקפיטן קולין קליי.

מיום המלחמה הראשון הוא מבצע פעולות הפצצה על מעוזי האויב בדייקנות מפליאה. מעולם אינו מחטיא את המטרה. בין פעולותיו המפורסמות ביותר – הוא משגר פצצות לעבר אוניית המלחמה היפנית "הרונה" ומוריד אותה למצולות – בים הפנינים. כעבור זמן קצר הוא מטביע אוניית שירות יפנית בנפח של חמישה-עשר אלף טון.

בינואר 1943 כבר רשומות לזכותו של מאיר לוין למעלה משישים גיחות קרביות ושמו מפורסם כאחד מאנשי חיל האוויר הנועזים, האמיצים והמצליחים ביותר.

מאיר מתנדב לטיסת סיור ב"מבצר מעופף" הממריא מבסיס מבצעי קמדי בגיניאה החדשה, כדי ללוות שיירת אוניות. לאחר מילוי המשימה, בדרכם חזרה, נקלע המטוס לתוך סערה עזה והחל לצלול. גם מיכלי הדלק כמעט ונתרוקנו לחלוטין. המטוס מגיע עד לפני המים וממשיך בטיסתו בקו ישר, אך הסערה העזה מולו. אנשי הצוות יודעים כי זוהי שעתם האחרונה, עוד מעט והמטוס יתרסק והם אבודים.

מאיר אינו מאבד את עשתונותיו. הוא זוחל מתוך תא הפצצות ומתחיל לפתוח את נצרות הבטחון של סירות ההצלה. המטוס נתקל בגלים האדירים ומתרסק. אנשי הצוות מצליחים להיאחז ולעלות על רפסודה שמאיר הוריד זה עתה על פני המים. כל אנשי הצוות, פרט למאיר, אשר התעכב עוד רגע כדי לשחרר רפסודות נוספות להצלת חבריו. רגע זה עלה לו בחייו הצעירים. המטוס השבור לרסיסים יורד לתהומות כשמאיר לכוד בתוכו.

בן עשרים וחמש היה מאיר במותו. אבל כבד ירד על חיל האוויר האמריקני. ראש המטה הצבאי של ארצות הברית, הגנרל מרשל, משגר מברק תנחומים לאמו השכולה בברוקלין, בו הוא כותב בין היתר: "כל האומה חייבת תודה נצחית רבה לסרג'נט לוין". עוד בחייו נשא מאיר הצעיר את העיטורים הגבוהים: "אות הצלב המצויין", "כוכב הכסף" ו"זר עלי האלון"

(Oak Leaf Cluster).

לאחר מותו הוענקו לו העיטורים: "לב הארגמן" (Purple Heart) ו"אות התהילה"Certificat) of Merit).